אליס קאשל
 | |
| לידה |
17 ביולי 1878 Birr, אירלנד  |
|---|---|
| פטירה |
22 בפברואר 1958 (בגיל 79) גולוויי, אירלנד |
| מדינה |
הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד, אירלנד |
  | |
אליס מרי קאשל (באנגלית: Alice Mary Cashel; 17 ביולי 1878 – 22 בפברואר 1958) הייתה לאומנית אירית, חברת מועצה מחוזית, ושופטת. היא הייתה אחת החברות המייסדות, יחד עם אני מקסווייני, של סניף קורק של קומן נה מאן, ארגון נשים רפובליקני פארה-צבאי.[1][2]
תחילת דרכה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קאשל נולדה ב-17 ביולי 1878 בביר, מחוז אופאלי (אז - מחוז קינג), לביינרהאסט קאשל, מנהל תחנת הרכבת של מחוז טיפררי ומריה אגנס ליונס ממחוז קורק.[3] היא נהייתה מורה ולמדה לקראת תואר באוניברסיטה המלכותית של אירלנד. בשנת 1895 אחותה אגנס קאשל נישאה לפוליטיקאי שין פיין ג'יימס אומרה.
פעילות רפובליקנית
[עריכת קוד מקור | עריכה]קאשל הצטרפה למפלגת שין פיין ב-1907. היא פעלה במסגרת זו עם רבים מאזרחי קורק המובילים. יחד עם אני מקסווייני, היא הקימה את הסניף של קומן נה מאן בקורק בשנת 1914 והיא הייתה המזכירה המייסדת של סניף קורק של המתנדבים האירים. באותה העת היא התגוררה בבאלנגירי, מחוץ לעיר קורק, אך כשהבריטים גרשו את הפעיל הרפובליקני שון הגרטי מקורק, היא מסרה לו את הקוטג' שלה, שם הוא ואשתו חיו שנים רבות. בשנת 1916 קאשל כבר התגוררה בלימריק ולמדה על קיום מרידת חג הפסחא מהגרטי כשהיא ביקרה אצלו בחג הפסחא.[4][5]
היא יצרה קשר עם תומאס מקרטין, אשר שלח אותה למטה המרידה בקורק, שם קיבלה פקודות מטיי בארי. התוכנית הייתה שהיא תשתמש בשם פרוטסטנטי כדי לקבל מכוניות ממוסך מקומי. המכוניות היו אמורות להגיע אז לקרי כדי לאסוף נשק. אך אז התקבלה ההודעה שרוג'ר קייסמנט נעצר והנשק נעלם, ולא היה צורך במכוניות. קאשל חיכתה להוראות נוספות בעוד המרידה התקיימה בדבלין. בשל הבלבול שנגרם על ידי הביטול של הפקודות, כמעט ולא הייתה פעילות לטובת ההתקוממות בקורק. קאשל קיבלה מידי הגרטי דו"ח כתוב לגבי המרידה, אותו למדה בעל פה ואז השמידה. היא אז נסעה לארצות הברית, וכתבה מזכרונה את הדו"ח, כדי להעבירו לפעילים שם. הזהירות שלה הוכיחה את עצמה, שכן כל האירים הקתולים שעלו לספינה נחקרו קודם על ידי הבריטים, והיא עברה בהצלחה שכן לא היו בידיה מסמכים מרשיעים. כשחזרה לאירלנד בינואר 1917, היא החלה ללמד בבית ספרה של מקסווייני בקורק.[6][2]
ב-1918 עברה קאשל לגאלווי, שם היא גרה עם גיסה, אשר ביקש ממנה לסייע לבנו בריצתו בבחירות של מחוז ארמה. היא פעלה כמארגנת של קומן נה מאן בזמן שהותה שם, והקימה סניף בניורי. היא אז התבקשה להצטרף לאיימון דה ואלירה ושון מקנטי בדרי. המטרה הייתה שקאשל תתלווה אליהם בסבב ביקורים ברחבי אירלנד, ותקים סניפי קומן בכל מקום. כל סניפי מחוז דניגול של הארגון הוקמו על ידי קאשל. היא גם עבדה בבחירות בטיירון, מונהן וקאוואן. באספה אחת שארגנה, הייתה פשיטה של המשטרה, אשר הרסו את הבמה עליה עמדה. כשהיא גילתה שיש תוכנית לעצור אותה, היא ברחה, ונשארה במנוסה למשך מספר חודשים.[6][5]
גיסה של קאשל, ג'יימס אומרה, היה לחבר בדאל אירן הראשון בינואר 1919. כשהוא נשלח לארצות הברית להמשיך את עבודתו עם דה ואלירה, היא ניהלה את עסק הצדפות שלו, ושמרה על פרופיל נמוך לזמן מה.[2]
הזהות שלה הייתה ידועה למשטרה המקומית, אשר חששה שהיא תקבל משלוחי נשק בלתי חוקיים מארצות הברית. המשטרה נהגה לפשוט על ביתה מדי פעם, אך לא מצאו דבר. מסמכים שהחרימו ממנה עסקו בתזה שעבדה עליה, שעסקה במעיינות קדושים. עם זאת, קאשל נעצרה לפחות פעם אחת בתקופה זו, ושהתה בכלא בגאלוויי למשך שבוע.[7][8]
מועצת המחוז ובחירה כשופטת
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעקבות המעצר שלה, קאשל אומצה כחברת מועצת מחוז גאלוויי מטעם שין פיין ביוני 1920.[9] ב-7 ביוני 1920 היא צורפה למועצת מחוז קליפדן. היא מיד נבחרה כסגנית יו"ר מועצת גאלוויי ב-19 ביוני 1920, תפקיד שמילאה עד שנת 1921.[10] במרץ 1921 היא פעלה כיו"ר זמנית של המועצה בשל מעצרו של היו"ר ג'ורג' ניקול.[11]
היא גם שיקמה סניף מקומי של המתנדבים האירים אשר התפרק, ונתנה להם פקודות. אחד התפקידים שלהם היה להשתלט על סחר הפוטין (משקה אלכוהולי אירי) באזור.
בסופו של דבר, פשטו על ביתה של קאשל בלאק אנד טאנס, במהלך מלחמת העצמאות האירית. קאשל ברחה לדבלין. שם למדה שעליה לנסוע לצרפת בעניינים משפחתיים, והיא ניצלה את הנסיעה כדי להיפגש עם שון או'קלי בפריז. אחר כך, חזרה קאשל לגאלוויי, שם עזרה לבטל החלטת מועצה לפיה גאלוויי לא תכיר בסמכות הדאל האירי. קאשל שוב נעצרה בינואר, כשניסתה להשתתף בישיבת מועצה. היא נכלאה יחד עם עוד פעילות, ביניהן אדה אינגליש ואניטה מקמהון, למשך כחצי שנה, ושוחררה ב-25 ביולי 1921.[4][12]
עם שחרורה, חזרה קאשל לדבלין, שם עבדה בלשכתו של הפוליטיקאי ארסקין המילטון צ'ילדרס. היא השתמשה בתקופה זו בשם ארמסטרונג, מכיוון ששמה היה מוכר מדי. במסגרת תפקיד זה כתבה דו"ח על פשעים של הבריטים נגד נשים, וכן על ההיסטריה של הממשל המקומי תחת הדאל ארין. היא הייתה בין מתנגדי האמנה האנגלו-אירית, ובעת חתימתה היא חזרה לגאלוויי, כדי להתנגד לתמיכת המועצה בהסכם.[4][2]
קאשל גם נבחרה כשופטת בבתי המשפט של הדאל בוועידה בגלוואיי, שם זכתה במספר השני הגבוה ביותר של קולות, ושימש כשופטת מחוזית בקונמרה.[6][5]
המשך חייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1935 פרסמה קאשל רומן לנוער, The Lights of Leaca Bán, אשר היה בשימוש נרחב בבתי ספר איריים. עלילת הספר התרחשה לפני ובמהלך מרידת חג הפסחא ב-1916 דרך עיניהם של משפחה במערב אירלנד.[13][2]
קאשל המשיכה להתגורר במחוז גאלוויי.[4] היא נפטרה ב-22 בפברואר 1958 בבית החולים האזורי, ונקברה בלוויה עם כיבודים ממלכתיים ב-25 בפברואר 1958 בבית העלמין ניו סמטרי שבגאלוויי.[6][2][14][15]
ביבליוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- The Lights of Leaca Bán. Dublin, Browne and Nolan, 1935. National Library of Ireland.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- yPašeta, Senia (2013). Irish Nationalist Women, 1900-1918. Cambridge University Press. pp. 240–. ISBN 978-1-107-04774-7. נבדק ב-25 נוב' 2016.
{{cite book}}: (עזרה) - Robinson, Tim (2011). Connemara: A Little Gaelic Kingdom. Penguin Books Limited. pp. 96–. ISBN 978-0-14-196231-3.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "Uniform of Alice Cashel".
- ^ 1 2 3 4 5 6 Christine Cozzens (2015). "Alice M. Cashel–A Fenian at Heart".
- ^ "Birth record" (PDF).
- ^ 1 2 3 4 "Bureau of military history" (PDF). אורכב מ-המקור (PDF) ב-2016-04-20. נבדק ב-2019-01-06.
- ^ 1 2 3 ANNIE RYAN (15 באפריל 2013). Comrades: Inside the War of Independence. Liberties Press. pp. 234–. ISBN 978-1-909718-06-7.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 4 "Alice Cashel".
- ^ "Cork Examiner, April 15, 1920". Cork Examiner. 15 באפריל 1920.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Irish Independent, April 20, 1920". Irish Independent. 20 באפריל 1920.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Alice Cashel". humphrysfamilytree.com.
- ^ "Irish News Archive for Irish Historical Newspapers". archive.irishnewsarchive.com (באנגלית).(הקישור אינו פעיל)
- ^ "Witness statement of Alice Cashel" (PDF). אורכב מ-המקור (PDF) ב-2016-04-20. נבדק ב-2019-01-06.
- ^ "Tuam Herald, February 26, 1921".
- ^ "Rebels' Priests: The Capuchin Friars and the 1916 Rising / Alice Cashel and The Lights of Leaca Bán".
- ^ "Irish Press, February 26, 1958".
- ^ "Death record" (PDF).
